מחשבות בעקבות צפיה בסרט "יונה" (המתאר את שנותיה הראשונות של יונה וולך כמשוררת)

מאפר וזעם ואבן גזית

וצחוק ויין ובור שאול תחתית

וסיגריה ופרח והרבה אהבה

הוא רקח סיפור של יאוש ותקווה

הסתכלו בסיפור אנשים אחרים 

ואמרו: "אבל לא כך בכלל היו פני הדברים"

"אני למשל יודע אחרת"

 לא היה שם אדון, היתה שם גברת"

כל אחד בא ותיקן והוסיף משלו

ובדרך אבד הסיפור כולו

אבל אני אהבתי את הסיפור הפשוט

גם אם לא דייק לגבי המציאות

כי על מה שהיה באמת לא ידעתי מאומה

והדמות שתאר היתה אמיתית ושלמה